רוב דלקות הגרון הן ויראליות ורק כעשרה אחוז מהן חיידקיות. ההבדל בין השתיים נובע מהסיבה שבגינה נגרמת המחלה. בדלקת נגיפית (ויראלית) מדובר בנגיף העובר על יד הדבקה באמצעות רסיסי רוק או על ידי מגע עם אדם חולה.
מערכת החיסון של הגוף תוקפת את הנגיף ועקב כך מתפתחת דלקת. כלומר, התגובה הדלקתית של הגוף היא חלק ממערך ההגנה שלו כנגד הפולש הזר (הוירוס). דלקת גרון מסוג זה אינה דורשת טיפול רפואי מיוחד. מנוחה בתוספת שתיית נוזלים מרובה היא ההמלצה הטובה ביותר.
גוף האדם מסוגל להתמודד עם הנגיפים ולהשמידם, כך שלאחר מספר ימים המחלה תחלוף מאליה. טיפול אנטיביוטי לדלקת גרון נגיפית לא יעזור. הסימפטומים כוללים: כאבי גרון, אדמומיות בשקדים ובלוע, חום, כאבי ראש, קשיים בבליעה ועוד.
תסמיני דלקת הגרון החיידקית זהים לזו של הויראלית. דלקת זו מתפתחת בעקבות חיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס. משפחה זו של חיידקים מחולקת לארבע קבוצות כאשר המסוכן ביותר הוא סטרפטוקוקוס מסוג A הוא השכיח ביותר.
כעשרה עד עשרים וחמישה עשר אחוזים מהאוכלוסייה הם נשאי החיידק סטרפטוקוקוס A. כאשר הוא תוקף את הגוף ונוצרת דלקת גרון, רצוי לטפל בה מיד באמצעות אנטיביוטיקה שכן היא עלולה לגרום לסיבוכים מסוכנים.
סיבוכי הדלקת החיידקית
כמו הנגיפית כך גם דלקת הגרון החיידקית עשויה לחלוף ללא טיפול. אולם, מאחר ובסוג זה של מחלה עלולים להיווצר סיבוכים שעלולים לסכן את חיי החולה, ההמלצה היא לגשת לרופא על מנת שיאבחן, באמצעות בדיקות, באיזה דלקת מדובר.
האבחנה בין שתי סוגי הדלקות אינה אפשרית, בדרך כלל, על פי התסמינים הקליניים. מאחר והתופעות בשתיהן דומות יש לבצע משטח גרון כדי להבחין באם מדובר בנגיף התוקף את הגוף או בחיידק ולהגיב בהתאם.
סיבוכים מקומיים
דלקת גרון חיידקית שלא טופלה עלולה ליצור סיבוכים מקומיים באזור הלוע והגרון.
- מורסה מסביב לשקד – במצב זה החולה אינו מסוגל לבלוע או לפעור את פיו. התפתחות מעין זו מחייבת אשפוז בבית חולים וטיפול לניקוי המורסה מהשקד.
- דלקת מכסה הגרון – תפקידו של אבר זה הוא לכסות את מיתרי הקול בשעת בליעת המזון או הנוזלים ובכך למנוע כניסתם לתוך דרכי הנשימה. כאשר מתפתחת דלקת במכסה הגרון היא מתבטאת בנפיחות במקום ולעיתים בהופעת מורסה החוסמת את מעבר האוויר לתוך דרכי הנשימה. מצב זה יוצר קושי חמור בנשימה ההולך ומחריף ומחייב פנייה דחופה לקבלת טיפול.
סיבוכים מערכתיים
סוג זה של סיבוכי דלקת גרון הוא מסוכן יותר. ברוב המקרים הבעיה תופיע לאחר ההחלמה מהמחלה.
- קדחת השיגרון – מחלה העלולה להתפתח בעקבות התעוררות חיידק הסטרפטוקוקוס ופעולת ההגנה של הגוף נגדו. מערכת החיסון מייצרת נוגדנים האמורים להשמיד את החיידק. בשל איזשהו כשל בזיהוי, תוקפים מנגנונים אלה את הרקמות הטובות של הגוף. עיקר ההתקפה חלה על מסתמי הלב, קרום הלב והפרקים. פעולת ההגנה של הנוגדנים הללו יוצרת מוגלה וזאת עלולה להתפשט ללב כולו ולסכן את חיי החולה.
- דלקת בפקעיות הכליה – במצב זה נוגדני הגוף שנשלחו על ידי המערכת החיסונית כדי להשמיד את החיידק שוקעים בפקעיות הכליה ועלולים לגרום לאי ספיקת כליות.
- מחלת השנית – מאפייניה הם פריחה אדומה המתפשטת בכל הגוף. גם מחלה זו נגרמת על ידי חיידק הסטרפטוקוקוס.
סימני אזהרה
כאשר בדלקת גרון חריפה מופיעים אחד או יותר מהסימנים הבאים, יש לפנות באופן מידי לקבלת טיפול רפואי דחוף:
- כאב גרון עז שבעקבותיו אין אפשרות לבלוע אפילו נוזלים. במצב כזה החולה גם יזיל ריר משום שאפילו רוק קשה לו לבלוע.
- כאשר מתעורר מצב של קוצר נשימה הנובע מנפיחות הולכת וגדולה בגרון ובחלל הלוע.
- הגבלה חמורה בתזוזת הצוואר.
- דלקת גרון שאינה חולפת לאחר מספר ימים או שאכאב עצמו נותר לאחר שהדלקת נעלמה.
- הופעת דם בשתן עד מספר שבועות לאחר ההחלמה מדלקת גרון חיידקית.
הטיפול
בדלקת גרון הנרגמת כתוצאה מנגיף אין צורך בטיפול רפואי מלווה בתרופות. הדרך הטובה ביותר להחלים היא לשכב במיטה ולתת לגוף להתמודד עם המחלה.
חשוב לשתות הרבה, בעיקר תה צמחים ומרקים. ניתן להשתמש במשככי כאבים להקלה. טיפול אנטיביוטי לא מועיל בדלקת נגיפית.
דלקת חיידקית יכולה גם היא לחלוף מאליה ללא טיפול, אולם במקרים אלו עדיף לפנות לטיפול אנטיביוטיקה על מנת למנוע את הסיבוכים העתידיים שצוינו לעיל.