נגיף שפעת החזירים הופיע לראשונה בארצות הברית באפריל 2009 וסחף את העולם. מאז בוצעו מחקרים נרחבים להבנת המחלה ומה ניתן לעשות בקשר אליה.
זוהי מחלה אנושית, המתקבלת באמצעות אנשים אחרים, ולא מחזירים. במקור כונתה המחלה שפעת החזירים, היות והנגיף הגורם למחלה הגיע במקור אל בני אדם מחזירים שנשאו את הווירוס המכיל תערובת של גנים מחזירים, עופות ונגיפי שפעת אנושיים.
התפשטות המחלה
בעבר, וירוסים של שפעת החזירים, אשר התפשטו בדרך כלל בקרב חזירים, לא היו זהים לנגיפי שפעת אנושית, ולא גרמו להידבקות אנשים.
המקרים הנדירים של בני אדם שלקו במחלה הושפעו בעיקר באמצעות מגע ישיר עם חזירים. אך התפרצות המחלה כיום היא שונה והיא נגרמת באמצעות נגיף שפעת חזירים חדש שהשתנה באופן המאפשר למחלה להתפשט מאדם לאדם, גם בקרב אנשים להם לא היה כל מגע עם חזירים.
היבט של זה המחלה הופך אותה לשפעת אנושית. אנשים רבים חסינים, לפחות באופן חלקי, מהווירוס העונתי של שפעת החזירים, היות והם כבר נגועים או שחוסנו נגד שפעת זו.
וירוסים אלו “נסחפים” מבחינה גנטית, וזו הסיבה שהחיסון נגד שפעת משפיע מעת לעת. אך שפעת החזירים מגיעה אל בני אדם משורת אבולוציה שונה, כלומר, לרוב האנשים אין חיסון טבעי למחלה, והחיסון הרגיל נגד שפעת עונתית אינו מגן מפני וירוסים חדשים.
תסמיני שפעת החזירים
תסמיני שפעת זו זהים לתסמיני שפעת רגילה וכוללים חום, שיעול, כאב גרון, נזלת, כאבי גוף, כאבי ראש, צמרמורות ועייפות. אנשים רבים עם שפעת החזירים חווים שלשולים והקאות, אך תסמינים אלו עשויים להיגרם גם כתוצאה ממצבים רפואיים רבים אחרים.
במילים אחרות, המטופל והרופא אינם יכולים לקבוע, על סמך התסמינים בלבד, אבחנה מדויקת של שפעת החזירים. רופאים מבצעים בדיקת שפעת מהירה, אם כי תוצאה שלילית אינה מעידה על השפעת. דיוק הבדיקה תלוי באיכותה, שיטת איסוף הדגימה וכמות הוירוסים שהתגלו בעת הבדיקה.
בדומה לשפעת עונתית, מגפת שפעת החזירים עלולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים בקרב ילדים. אלו אירועים נדירים, אך בדומה למקרים הקשורים לשפעת עונתית, הם עלולים להיות קשים מאוד ולעיתים קרובות קטלניים.
התסמינים כוללים פרכוסים או שינויים במצב הנפשי כגון בלבול או שינויים קוגנטיביים או התנהגותיים פתאומיים.
ההשערה היא כי תופעות אלו עשויות להיגרם באמצעות תסמונת ריי, המתרחשת בדרך כלל בקרב ילדים עם מחלה נגיפית אשר נטלו אספירין, ממנו תמיד מומלץ להימנע. רק בדיקות מעבדה קובעות באופן סופי אם קיימת שפעת חזירים. בתקופת השיא של המחלה, בדיקות אלו היו שמורות לחולים עם תסמינים חמורים.
סכנת ההידבקות
אם אדם בא במגע קרוב, בטווח של שישה מטרים, עם אדם הנושא את נגיף שפעת החזירים, במיוחד אם הוא לא כיסה את פניו בעת שיעול או עיטוש, קיימת חשיפה, אך לא קיימת הבטחה לחשיפת זיהום או הידבקות ולכן קיים עדיין סיכוי טוב שהשפעת לא תתפרץ.
אם אדם נמצא באחד מתנאים הרפואיים המציבים אותו בסיכון מוגבר לשפעת חזירים חמורה כגון הריון, אסתמה, מחלות ריאה, סוכרת, מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, דיכוי המערכת החיסונית או מחלות כרוניות אחרות, הידבקות בשפעת החזירים תתבטא בתסמינים חמורים יותר מאשר אנשים אחרים שנדבקו.
הדבר נכון גם לגבי ילדים מתחת לגיל שנתיים, אנשים צעירים מגיל 19, שקיבלו טיפול באספירין מידי יום, ואנשים מעל גיל 65.
